ארגון "לחיות יחד" עוסק בפיתוח ידע יישומי ובפעילות שטח מעשית לשם יצירת שינוי ממשי ביכולתן של קבוצות שונות בחברה בישראל "לחיות יחד". איכות החיים יחד קשה למדידה ולכימות, וכך גם מידת ההשפעה של הפעולות המעשיות של "לחיות יחד" על איכות החיים יחד הנמדדת. עם זאת, אנו ב"לחיות יחד" רואים ערך רב מאוד בפיתוח יכולת מדידה גם בעולם תוכן ייחודי זה, ובוחרים לפעול ליצירת "מדד לחיות יחד" כבר מן הצעדים הראשונים, בידיעה שבמהלך השנים עוד נדייק ונתקן את התהליכים. תוצרי המדידה הראשוניים נאספו לראשונה במהלך 2019, ותוצאות מרכזיות הוצגו במפגש השותפים שקיים מרכז "לחיות יחד" ביוני 2019.
מטרת מסמך זה להציג את התהליך, המודל והממצאים המרכזיים של המדד מעט יותר בהרחבה, ולאפשר למעוניינים גישה אל המצגת המלאה על מנת לחקור לעומק את התוצאות, הפילוחים והממצאים. בסוף מסמך מבוא זה מצורפים קישור והסבר להתמצאות במצגת המקיפה.
מטרות המדד:
המטרות כפי שהוגדרו בהליך התכנון הן: ליצור תמונת מצב של החיים יחד בין הקבוצות השונות בחברה בישראל, למדוד לאורך זמן את השינויים ביחס למרכיבי המדד, ולפתח כלי מכווין פעולה למיזם "לחיות יחד" ולגופים נוספים העוסקים בתחום.
תהליך פיתוח המדד:
התהליך החל בשנת 2017 בשותפות עם מכון ERI, מכון מחקר וייעוץ אסטרטגי המתמחה במחקרים חברתיים וכלכליים עבור המגזר הציבורי והמגזר השלישי. את הפיתוח והמדידה הובילו תמר פלדמן וד"ר דניאלה שידלובסקי מ ERI יחד עם ד"ר גלי סמבירא מ"לחיות יחד".
המדד המגדיר מהם הרמות והממדים של "לחיות יחד" פותח על בסיס המושגים והשפה שגובשו על ידי "כוח המשימה" (קבוצת מנהיגים מגוונת בכל היבט שכוננה את הידע ודרכי הפעולה שבבסיס פעולת הארגון) ונעשה במסגרת מפגשי חשיבה בין חוקרי מכון ERI לבין הצוות המקצועי ב"לחיות יחד" ונציגי/ות "כוח המשימה".
מודל המדידה:
התפיסה של "לחיות יחד" מושתתת על האתגר הכרוך במתח שבין זהות ייחודית/קהילתית לבין זהות ישראלית משותפת, ההכרה בכך שבחברה הישראלית קיימות קבוצות זהות תרבותיות שונות, וכי הפרטים בחברה תופסים את עצמם ואת חברי הקבוצות האחרות, מקיימים קשרים ופועלים במרחב הציבורי – כמי שנושאים איתם את המטען התרבותי של קבוצת ההשתייכות התרבותית שלהם, גם כאשר היא מרובדת.
כלומר, יחידת הבסיס ("האטום") שלנו אינה הפרט, אלא קבוצת הזהות שלו/ה, וליתר דיוק קבוצת הזהות "התרבותית" שלו/ה. על בסיס אבן היסוד הזו נבנים הקשרים שבין קבוצות הזהות האחרות: ההיכרות עמן, ההכרה בהן ובערך המוסף שלהן למרחב המשותף, וכן ביכולת ההזדהות עם הכאבים שלהן.
המודל מורכב משלוש רמות כפי שמפורט בתרשים הבא:
רמה א'- יחסים בין הקבוצות, היכרות והכרה כוללת 3 ממדים שונים: קשרים ויחסים פורמליים ובלתי פורמליים, תרבות כנכס ואמפתיה והכרה בכאב. רמה זו בוחנת את היחס של הפרטים בקבוצות השונות כלפי קבוצות אחרות.
רמה ב'- המרחב הציבורי כוללת שלושה ממדים עיקריים: ביטוי תרבותי במרחב הציבורי, השתתפות בעיצוב המרחב הציבורי, הכרה בתרבות שלי כנכס מצד קבוצות אחרות. רמה זו מבטאת את התחושה הסובייקטיבית של הפרטים השונים כלפי המידה בה הם מיוצגים במרחב הציבורי.
רמה ג'– ערכים ואמונות כוללת ארבעה ממדים: ממד ישראליות משותפת, ממד ריבוי תרבויות כנכס, ממד מחויבות לעתיד של טוב משותף וממד של ביטוי ייחודי, לגיטימציה למרחבים של ביחד ולחוד לכל קהילה. רמת הערכים והאמונות מבטאת את תפיסת העולם הכללית של המשיבים לגבי העקרונות הבסיסיים של לחיות יחד, מבלי להתייחס לקבוצה ספציפית.
המדד נערך בקרב מדגם מייצג של החברה הישראלית- סך הכל 1161 נשאלים– חלקם השיבו על השאלון באופן אינטרנטי וחלקם דרך הטלפון. מכסות הנדגמים תאמו את השיעור באוכלוסייה ובקרב קבוצות מיעוט אחוז הנדגמים היה גבוה מאחוזם באוכלוסיה.
סה"כ נדגמו 330 יהודים חילונים, 268 יהודים מסורתיים, 132 יהודים דתיים, 116 יהודים חרדים, 210 ערבים מוסלמים,51 ערבים נוצרים ו 54 דרוזים. בנוסף ניתן דגש לדגימה מייצגת של: קבוצות מוצא שונות (עולים מבריה"מ, עולים מאתיופיה, מזרחים, אשכנזים), גברים ונשים ומחזיקי תפיסות עולם ליברליות ושמרניות.
ממצאים מרכזיים:
כללי:
- ציון מדד לחיות יחד לשנת 2019 הוא 5.86 (מתוך 10) כאשר ציון גבוה יותר מסמל יכולת גבוהה יותר "לחיות יחד". הציון הוא שקלול של הציונים בכל אחת מהרמות של המודל.
- הציון ברמה ג – ההסכמה עם האמונות והערכים של לחיות יחד – גבוה קצת יותר מהציון ברמה ב' – תחושת הייצוג של הקבוצות במרחב הציבורי – ומהציון ברמה א' – היחסים בין הקבוצות בחברה.
- הקבוצה בעלת הציון הגבוה ביותר במדד לחיות יחד היא הדרוזים, אשר מחזיקים יותר מכל קבוצה אחרת בערכים ובאמונות של לחיות יחד, מרגישים מיוצגים במרחב הציבורי כמו היהודים ושרויים ביחסים טובים יותר עם הקבוצות האחרות.
רמה א'- יחסים בין קבוצות:
- בחברה היהודית, היחסים השליליים ביותר הם בין חילונים לחרדים. היחסים בין דתיים למסורתיים טובים יותר בממוצע.
- היחס של ערבים כלפי יהודים שלילי פחות באופן משמעותי מהיחס של יהודים כלפי ערבים.
- היחס של החרדים כלפי שאר הקבוצות חיובי יותר מהיחס של שאר הקבוצות כלפיהם.
- היחס של החילונים כלפי שאר הקבוצות שלילי יותר מהיחס של שאר הקבוצות כלפיהם.
- ליברלים מכירים יותר משמרנים בערכם התרבותי של החילונים, העולים והערבים. ההכרה של ליברלים בערכם התרבותי של דתיים וחרדים נמוכה יותר מזו של השמרנים.
- החרדים הם הקבוצה בעלת ההכרה הנמוכה ביותר כלפי קבוצות העולים. לחילונים ומסורתיים יש את ההכרה הגבוהה ביותר כלפי דוברי רוסית, ולמסורתיים ודתיים ההכרה הגבוהה ביותר כלפי יוצאי אתיופיה.
רמה ב'- המרחב הציבורי
- תחושת הייצוג של דרוזים ויהודים במרחב הציבורי גבוהה משמעותית מתחושת הייצוג של מוסלמים ונוצרים.
- מתוך היהודים, הקבוצות המרגישות הכי מיוצגות במרחב הציבורי הם המסורתיים והחילונים.
- ערבים (ללא קשר לדת) נמוכים משאר הקבוצות בתחושת הייצוג במוקדי קבלת ההחלטות והחרדים נמוכים משאר הקבוצות בתחושת הביטוי הציבורי.
- מזרחים חשים כי הם מקבלים יותר הכרה בתרבות שלהם מקבוצות אחרות, ודוברי רוסית חשים כי הם מקבלים הכי מעט הכרה תרבותית.
- אנשים אשר מגדירים את עצמם כליברלים מרגישים תחושת ייצוג גבוהה יותר במרחב הציבורי בהשוואה לאנשים אשר תופסים את עצמם כשמרנים.
רמה ג'- אמונות וערכים:
- מרבית הקבוצות מזדהות במידה דומה עם הערכים של לחיות יחד (כמו ישראליות משותפת, ריבוי תרבויות כנכס, חתירה לטוב משותף וביטוי ייחודי).
- באופן כללי, ליברלים מזדהים יותר עם הערכים של לחיות יחד בהשוואה לשמרנים אך בהתייחסות פרטנית לערכים – ליברלים מזדהים יותר עם הערכים של טוב משותף וריבוי תרבויות כנכס ופחות עם לגיטימציה לביטוי ייחודי של קבוצות במרחב הציבורי.
- הדרוזים גבוהים יותר במידת ההסכמה שלהם עם הערכים והאמונות של לחיות יחד משאר הקבוצות.
- בחלוקה על פי מגדר ולאום, ישנם הבדלים בין נשים ערביות לגברים ערבים. ככלל, נשים ערביות מאמינות יותר בערכים של לחיות יחד ומרגישות יותר מיוצגות מגברים ערביים. הבדל זה אינו מופיע בחברה היהודית, כלומר אין הבדל מגדרי ברמת האמונות והערכים בחברה היהודית.
שימושים התאמות ולקחים:
- כבר בשנת 2019 בוצעו התאמות למדד הארצי ופותחה גרסה מקומית שהופעלה בשבעה מוקדים שבהם פעלה תוכנית "לחיות יחד בקהילות" (מעלות-תרשיחא, צפת, כרמיאל, המועצה האזורית מטה אשר, בית שמש, הגבעה הצרפתית בירושלים וקריית היובל בירושלים) – מהם נאספו נתונים בדגשים מקומיים.
- בימים אלו אנו שוקדים על פיתוח גרסה קצרה המותאמת למדידה ולאיסוף נתונים ממשתתפים בסדנאות והכשרות קצרות מועד, כדי לעבות באופן שוטף את בסיס הנתונים.
- בנוסף, אנו עסוקים בתהליך הפקת לקחים פנימי על מנת שהרצת מדד 2020 ופרסום התוצאות יתבצעו בצורה קלה, מהירה ונגישה יותר.
בקישור זה ניתן לצפות במצגת המקיפה את כלל הממצאים ברמות השונות (רמה א'- יחסים בין קבוצות, רמה ב'- המרחב הציבורי ורמה ג'- אמונות וערכים) ובפילוחים השונים (דתיות, מוצא, דת, לאום ושמרנות-ליברליות).
המצגת הינה אינטראקטיבית וניתן לעבור בה ישירות לנושאים/פילוחים המעניינים אתכם. בקישור זה ניתן לצפות בהסבר והדרכה לשם התמצאות במצגת.
